TLV fashion week

אז השבוע היה שבוע האופנה בתל אביב. טכנית אלה היו רק שלושה ימים, אבל למה להיות קטנוניים.
הלכתי לתצוגה של עידן לרוס, שהא אחד מהמעצבים הישראליים שאני הכי אוהבת. התצוגה הייתה באמת מדהימה. כל הדגמים היו בצבעים שחור, לבן, פודרה, או בהדפס מנומר. הדוגמניות(והדוגמן!) נעלו נעלי ריקוד, וכל מה שרציתי לעשות במהלך התצוגה זה לתלוש את השמלות מהדוגמניות ולצרוח באקסטזה “שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!” למרבה המזל, לא עשיתי את זה.
ישבתי בשורה הראשונה(נפנוף שיער), אז הייתי ממש מטרים ספורים מהדוגמניות. כמעט חטפתי שבץ קל כשליתאי מרכוס סגרה את התוגה עם שמלה אוורירית לבנה ומושלמת. הייתי כבר בתצוגות אופנה לפני אבל אני חייבת להגיד שמזו הכי נהניתי, והיא באמת הייתה יפיפייה וקוהרנטית.
לבשתי חולצה לבנה מכופתרת מטופשופ ושורט בגזרה מגניבה, גם מטופשופ. הבגדים שלבשתי היו יפים והכל, אבל מה שעשה באמת את האאוטפיט אלה האקססוריז. את התיק הקופסתי הזה קניתי באקססורייז, ואת הנעליים קניתי בזארה. אני יכולה עכשיו לכתוב ספר שלם על הנעליים האלה, אבל באמת שאין צורך. פשוט תראו אותן!!!!! ברצינות עכשיו, יש דברים ששווים כאב פיזי.

IMG_9334 IMG_9345 IMG_9347 IMG_9359 IMG_9377 IMG_9378 IMG_9381 IMG_9385 IMG_9388 IMG_9391 IMG_9394 IMG_9399 IMG_9408 IMG_9410 IMG_9412

shorts&shirt- TOPSHOP/ shoes- zara/ bag-accessorize

IMG_9419

tortellini is my BAE

הייתי במשך כל חופשת סוכות בצפון איטליה- היה מדהים, אבל כמו שזה מרגיש ונראה עכשיו זה רק ירקות בשבילי בשנה הקרובה. אני עוד חולמת בלילות על האוכל שאכלתי, רק כדי לקום לעונג הקולינרי(!) שנקרא “לחמנייה עם קוטג’ וחטיף אנרג’י”.
זה היה די מייסר לחזור מאיטליה ישר אל תוך הכיף הזה שנקרא תקופת מבחנים. אה? אמרתי כיף? סליחה, התבלבלתי. התכוונתי למסכת ייסורים ארוכה. כיתה י”א- שנה מופלאה.
אם אתה צמח בקומה.
אלוהים, אני באמת חייבת להפסיק להתלונן. כשהיינו במילאנו היינו בתערוכה שנקראת אקספו של אוכל ולכל מדינה היה ביתן. בביתן של פולין אבא שלי החזיק לי את היד ואמר לי “ליהי, אל תעזבי לי את היד, שלא יחטפו אותך ויהפכו אותך לפרזנטורית שלהם!”

בכל מקרה, החלטתי לפרסם כמה תמונות שצילמתי באיטליה.

IMG_9113 IMG_9092 IMG_9091 IMG_9083 IMG_9075 IMG_8903 IMG_8923 IMG_8926 IMG_8945 IMG_8951 IMG_8859 IMG_8831 IMG_8816 IMG_8782 IMG_8750 IMG_8725 IMG_8728 IMG_8730 IMG_8731 IMG_8721

A NEW YEAR

עליתי השנה לכיתה י”א, מה שאומר ששנה הבאה תהיה השנה האחרונה שלי בתיכון. בשיא הרצינות, גם אם תשימו אותי עכשיו בכיתה ח’ זה ירגיש לי מאוד טבעי(“גם מבחינת איך שאת נראית”- ותודה לחברים שלי שתמיד יודעים מה להגיד לי ותמיד מעלים לי את הביטחון והדימוי העצמי).
השנה התחילה בזה שנתנו לנו מערכת שעות פסיכופתית, שפחות או יותר לא מאפשרת קיום של חיי חברה/ של חיים כלשהם. כמעט באתי לקפוץ מהחלון, ואז ראיתי את המערכת של שאר הילדים. נגיד את זה ככה- מי שחושב ללמוד הנדסת תוכנה, חמש מואץ מתמטיקה, חמש אנגלית, חמש פיזיקה, וחמש ביולוגיה(ביחד), כמו חלק מהילדים בכיתה שלי- שיוותר. באמת. תוותרו.
מה שכן, אני לא לומדת יותר בימי שישי!!!!!!!!!! מרגיש כמו טיפת אור בים של חושך. (אני אנסה להיזכר ב”טיפת האור” הזאת בימי שני- מי אמר אחד עשרה שעות ולא קיבל??)
החודשיים של החופש הזה היו אולי החודשיים הכי כיפיים בחיים שלי. החלק הכי טוב בחופש שלי היה סוג של מחנה קיץ שהייתי בו. אני בכוונה כותבת “סוג של”, כי מחנה קיץ אוטומטית מעלה אסוציאציות של צופים ודברים כאלה, כשהמחנה קיץ הזה זה בכלל ארבעה ימים בים המלח ושלושה ימים באילת, וכולל דברים כמו משחק בשם “אונס”(החוקים- יש שלושה משתתפים, כשכל אחד צריך לנשק את השני ולהימנע מזה שינשקו אותו. אנשים נפצעו שם). בשיא הרצינות, אני חושבת שבמשך שבוע רצוף אחרי שחזרתי דיברתי רק על זה. הנושא כבר הפך לבדיחה, בגלל שלדבר הזה קוראים “הכייפת”. הלוואי והייתי יודעת מי הגאון הקריאייטיבי שחשב על השם הלא מושך בעליל הזה, שבגללו אני צריכה לקבל היערות בסגנון “היה לך כיף כיופק בכייפת?”. אוי, השנינות של אנשים זה משהו.

ואחרי כל החפירה הזאת, לבגדים:
אני ממשיכה את הקו של הפוסט הקודם- חליפות! את החליפה הזאת קניתי מרוקגלאם, ושילבתי איתה את קניית המאה(!)- ג’קט עור ורוד מברשקה שאני חושבת שעלה לי פחות ממאה שקל, אני לא סגורה על המחיר המדויק.

P1040046 P1040048 P1040052 P1040053 P1040057 P1040059 P1040063 P1040064 P1040072 P1040074 P1040088

top&skirt- ROCKGLAM/ jacket- bershka

suit amd tie

איכשהו אנשים תמיד מזדעזעים כשהם רואים חליפות שני חלקים. אבא שלי ממש הסתכל עלי בגועל כשהוא ראה מה אני לובשת, אבל אישית אני חושבת שחליפות כאלה, במיוחד חליפות עם הדפסים, זה ממש יפה ונוח. בסך הכל, כשלובשים משהו כזה לא צריך להוסיף יותר מדי, אבל בכל זאת נראים מושקעים. את החליפה הזאת קניתי מפוראבר21. אני לא חובבת גדולה של ההדפס המסויים הזה וגם לא של הצבע צהוב, ובהתחלה זה ישב לי המון זמן בארון עד שנגעתי בזה, אבל בזמן האחרון התחלתי לאהוב את זה פתאום. באופן כללי אני חושבת שהדבר הכי יפה בחליפה הזאת זה הגב הפתוח(ואם לרגע תהיתם למה זה כיף להיות שטוחה- לא צריך חזיות!!!). הוספתי לזה שרשרת גוף שבמקור אמורה להיות בצד של החזה אבל אני שמה אותה הפוך בחולצות עם גב פתוח.
החופש ממש כיפי. הפכתי קצת להומלסית, אני ישנה חמש פעמים בשבוע אצל חברות. פתחתי כבר קשרי אהבה עמוקים למיטה של חברתי היקרה עמית.

P1030970 P1030974 P1030981 P1030985 P1030993 P1030996 P1040001 P1040007

suit & body chain – forever21

long time no see

טובבב אז אחרי שלושה(!) חודשים שלא פרסמתי פוסט- הנני כאן. האמת שלא פרסמתי כי היה לי לחץ מטורף בחיים אבל גם כי אני לא רואה מה הטעם בלעשות משהו כשאין לך חשק אליו.

בכל מקרה, לפוסט היום לבשתי סתם קרופ טופ שחורה ושורט לבן, ולזה הוספתי קימונו לבן עם עיטורים ושרשרת מגניבה. האמת שזה אאוטפיט ממש מגניב לקיץ כי באמת שהחולצה והשורט זה משהו שאני חורשת עליו כל החיים בערך וזה סתם נחמד לזרוק על עצמך קימונו וגרום להכל להיאות מושקע למרות שזה בעצם לא.
עוד מעט אני עולה לכיתה י”א, מה שכמובן גורר התקפי חרדה מזדמנים מדי פעם בפעם. כיתה י’ הייתה ממש כיפית וזה באסה שזה נגמר, אני מקווה שאני אעשה משהו עם עצמי החופש, ולא אעשה מרתון המורדים ואנתק את קשריי עם החברה כמו בכל חופש.

P1030918

P1030896 P1030898 P1030899 P1030901 P1030903 P1030907 P1030908
shirt-studio pasha/ shorts- zara/ kimono&necklace-forever21

ותודה לליאן קינן שצילמה אותי שחוץ מזה שהיא כוסית על היא גם עושה אחלה טוסטים
P1030929

midi dress

בגלל הגובה (יותר נכון, המחסור בגובה) שלי, אני בדרך כלל לא לובשת שמלות מקסי או מידי, אז זה בעיקרון הפוסט הראשון עם שמלה ארוכה יחסית. שמלת המידי הזו היא מזארה והיא פשוטה ומגניבה לגמרי. אבל למה לדבר על השמלה כשאפשר לדבר על הנעליים?
הו, הנעליים.
כבר שנה שאני מחפשת בנרות נעליים כאלה בדיוק עם קשירה מאז שראיתי כאלה על איזו בלוגרית מאוסטרליה שאני סוגדת לה. איפה לא הייתי, איפה לא חיפשתי.. והשבוע קרה נס. מצאתי את השלמות הזאת בפול אנד בר! מאז אני בעיקר מסתגרת בחדר שלי ומודדת את הנעליים האלה עם כל הבגדים שלי בארון, אבל מי צריך חיי חברה/ תקשורת בין אישית כשיש לך בארון נעליים כאלה?
החיים די נחמדים בסך הכל. לפני חודש הייתי בת שש עשרה! אני די שונאת בכל ליבי ונשמתי ימי הולדת אבל אני חייבת להגיד שנורא נהניתי. לפני חודש וקצת הבלוג חגג שנה. בהתחלה חשבתי לעשות פוסט מיוחד או משהו בסגנון אבל האמת שאני שונאת לעשות עניין מדברים כאלה, אז לא עשיתי שום דבר. אבל אולי זה סתם בגלל שאני עצלנית נורא.
P1030711 P1030713 P1030716 P1030727 P1030740 P1030744 P1030745 P1030751

dress-zara/heels-pull&bear

how to run a blog

ראו הוזהרתם, פוסט חופר במיוחד לפניכם.

אז אחרי שקיבלתי אינספור בקשות(ארבע בספירה האחרונה) החלטתי לכתוב פוסט שמסביר איך עורכים ומנהלים בלוג. אני לא כותבת את זה בתור איזו בלוגרית מצליחה במיוחד או כמומחית לעניין, אני פשוט כותבת את זה אחרי שנה של כתיבת בלוג.
אז ככה, הדבר הראשון והכי בסיסי זה פלטפורמה לבלוג, שמה זה בעצם אומר? בעיקרון יש המון אתרים חינמיים באינטרנט שבהם אפשר לבנות בלוג. יש את בלוגספוט, שהוא הכי נפוץ, אבל אני אישית משתמשת בוורדפרס. האתרים האלה בעצם נותנים אפשרות לבנות בלוג ולעצב אותו איך שאתה רוצה- אתה יכול לבחור את השם של הבלוג ולבחור כתובת משלך, ויש מיליארד אפשרויות באתרים האלה ובדרך כלל הם קלים בטירוף לתפעול. אל תתייאשו על ההתחלה גם אם אתם לא מצליחים להסתדר!

כתובת ושם לבלוג
– זה די מובן מאליו למה זה חשוב. תנסו שהכתובת של הבלוג תהיי קלה ככה שלאנשים יהיה קל לזכור אותה. השם של הבלוג זה גם ממש חשוב. זה נראה כמו דבר קל, אבל לבחור שם לבלוג זה בעצם קשה. זה צריך להיות שם שיש לכם חיבור אישי איתו, אבל גם שהוא יהיה קליט. אישית אני אוהבת הרבה יותר בלוגים שהשם שלהם מקורי ומתקשר גם לבעלים של הבלוג. אתם יכולים לבחור את השם של הבלוג באופן שמתקשר לשם הפרטי שלכם או למראה חיצוני או לתחביבים או למאה מיליון דברים אחרים. אני לדוגמא קראתי לבלוג על שם ציטוט ממש מפורסם מהארי פוטר, כיאה למגה חנונית שאני.

ויזואליות- עניין סופר דופר מגה חשוב. בלוג שכיף לקרוא זה קודם כל בלוג שמעוצב כמו שצריך. הוא צריך להיות קל לתפעול, ובלי עיצוב בומבסטי מדי. אתם לא צריכים להיות מומחי פוטושופ גדולים בשביל לעצב לבד את הבלוג שלכם. פלטפורמות כמו וורדפרס נותנות לכם אופציה לבחור ערכת עיצוב ולהחליט איך הבלוג יראה, ונותות לכם גם אופציה לעצב את הבלוג לבד בקלות. דבר שני, יש כל מיני תוכנות כמו פוטושופ או פוטופילטר שבעזרתן אפשר לעצב לוגו בקלות. האמת היא שאת העיצוב של הבלוג אני עשיתי לבד וזה היה כל כך קל שאני כמעט ומתביישת להסביר לאנשים איך עשיתי את זה. תהיו יצירתיים, בקיצור.

פוסטים- טוב, אז זה באמת הולך להיות ממש חופר אבל זה כנראה הדבר הכי חשוב בבלוג, וכל מה שאני הולכת לכתוב פה מתקשר בעיקר לבלוגים שקשורים באופנה. כשאתם כותבים בלוג אופנה אתם צריכים לזכור שהתמונות זה בעיקר מה שחשוב, כי אתם מראים אאוטפיטים או בגדים או מה שזה לא יהיה, אז תעשו טובה ותצלמו תמונות במצלמה נורמאלית.
אתם לא צריכים איזה שם מפוצץ של מצלמה מקצועית, האמת היא שיש איזה פוסט או שניים כאן שצילמתי באייפון שלי, אבל תשתדלו שזה יהיה באיכות טובה, כי זה פשוט גורם לבלוג להיראות הרבה יותר מקצועי.
תמצאו מישהו שגורם לכם להרגיש בנוח כדי שיהיה לכם כיף להצטלם, כי כשאתם מרגישים לא בנוח אפשר לראות את זה. כשאתם מצלמים תמונות תחשבו בעיקר על האאוטפיט, אבל תקדישו גם מחשבה לרקע. באופן אישי אני יכולה להגיד שהפוסט שהכי נהניתי לצלם ולהעלות זה היה אחד הפוסטים שצילמתי בגרפיטי. זה מושך את העין, זה נראה טוב וזה מקפיץ את האאוטפיט. את הפוסט הקודם צילמתי על הרקע של הבית של חברה שלי וכשהעליתי את התמונות למחשב זה היה נראה כל כך כל כך עלוב שהתחרפנתי, ואז פשוט הדבקתי את הדמות שלי על רקע של גלקסיה, ובחיי שזה פשוט גרם לפוסט להיראות פי 100 יותר טוב ממה שהוא היה נראה. חוץ מהתמונות יש גם את כל העניין של המלל. אל תחפרו!(זה די אירוני שאני כותבת את זה בפוסט הכי חופר בתולדות האנושות, אבל עדיין) תכתבו קצת על הבגדים ועל מה שלבשתם, ותוסיפו קצת על עצמכם. יש המון בלוגריות שאישית אני הרבה יותר מתעניינת באיך עבר עליהן היום מאשר מה הן חושבות על השמלה שהן לובשות. תספרו קצת איך בבית ספר, על חברים שלכם וכולי. אני לא אומרת שתספרו עכשיו לקוראים על כל מה שעשיתם היום ועל זה שרבתם עם כל החברים שלכם ועל זה שקיבלתן מחזור ועל זה שכואב לכם הראש, פשוט תשתפו קצת מחיי היום יום שלכם.

מדיה חברתית- עניין שלמדתי על בשרי כמה הוא חשוב. בתור אחת שמחקה את הפייסבוק שלה לפני איזה שלוש שנים ולא נכנסה לאינסטגרם שלה מכיתה ז’, תמיד שנאתי את כל העניין הדברים האלה, אבל האמת היא שאחרי שפתחתי אינסטגרם הכניסות לבלוג גדלו פי 6, וכל זה בחודש אחד(נשבעת). אני לא אומרת שאתם צריכים לתחזק גם פייסבוק, גם אינסטגרם, גם טוויטר וגם טאמבלר, אבל זה תמיד עוזר אם יש לכם לפחות משתמש באחת מהרשתות החברתיות שציינתי.

תהיו נחמדים- כשאנשים שולחים לכם מיילים או הודעות בדיירקט או אפילו מגיבים באינסטגרם- תהיו נחמדים!!! זה ממש משגע אותי לראות לפעמים בלוגריות שאנשים כותבים להם באינסטגרם “מאיפה החולצה?” והן לא עונות. תהיו נחמדים. תהיו נחמדים. תהיו נחמדים!!! חשוב בטירוף, באמת.

אל תעתיקו- תהיו עצמכם, כי ברגע שאתם מחקים מישהו אחר אפשר לראות את זה עליכם. זה בסדר ואפילו מומלץ לקחת השראה מאנשים אחרים אבל ברגע שכל האאוטפיט שלכם מועתק מאיזו בלוגרית אחרת זה מוציא את כל הכיף. תהיו מקוריים ואל תתביישו להיות אתם, בלוג זה בדיוק המקום להתפרע.

דבר אחרון- אל תתייאשו! אני לא צוחקת כשאני כותבת שלפחות פעם בחודש יש לי מחשבות למחוק את הבלוג. לא תמיד מתחשק לי להעלות פוסט, אני שונאת להצטלם, לא תמיד אני אוהבת לגמרי את האאוטפיט שאני מעלה ועוד מיליון ואחד דברים גורמים לי לרצות למחוק את הבלוג, אבל אני לא עושה את זה- ולמה? כי בסופו של דבר אני נהנית לעשות את זה. תזכרו תמיד שאם תעבדו קשה תצליחו, וסביר להניח שבהתחלה זה לא ממש יקרה, כל העניין הזה של ההצלחה. אל תצפו לאלף צפיות בחודש הראשון, כי זה פשוט לא יקרה. אבל זה יקרה, בסופו של דבר.

מקווה שלא התייאשתם באמצע הקריאה חחח

galaxy

הקטע עם השמלה הזאת זה שהיא מתאימה להכל ולכולם, באמת. את יכולה להיות שמנה, רזה, נמוכה או גבוהה- בגלל הגזרה שלה היא פשוט מחמיאה לכולם. אפשר להפוך אותה ליומיומית עם נעליים שטוחות ואיזה כובע חמוד ואפשר ללבוש אותה עם עקבים. בהתחלה רציתי לצלם את שתי האופציות אבל בגלל שכשצילמנו את האופציה הראשונה והיומיומית היא יצאה כל כך כושלת, החלטתי להעלות רק את האאוטפיט עם העקבים.
באופן כללי החיים די נחמדים כרגע. ביום שישי חילקו לנו תעודות והייתה לי תעודה די טובה, חוץ ממתמטיקה. אוי, המקצוע הארור הזה, הוא בהחלט יהיה נחוץ לי בעתיד, אני בטוחה בכך. טוב, לפחות לא נכשלתי(אבל כן הבכתי את עצמי למוות בפני כל השכבה שלי בערך כשראיתי שלא נכשלתי ואז התחלתי לרוץ וקפוץ ולצעוק “לא נכשלתי במתמטיקה!!!!”. מביך.)

644122main_7129105247_b949736306_o_full 6795547-galaxy-wallpaper-tumblr 6878614-galaxy-wallpaper-hd 6903804-beautiful-apple-galaxy-wallpaper colorful-hd-wallpaper-with-the-galaxy free_space_galaxy_texture_by_lyshastra-d77gh18 free_space_galaxy_texture_by_lyshastra-d77gh54 galaxy-wallpapers-10

dress- zara/ shoes- call it spring/ bag- H&M

xoxo

a horse

לא עדכנתי כבר כמעט חודש, אני יודעת, אבל אין לי כוח להסביר למה כי זה נשמע בערך ככה- “בלה, בלה, בלה, אלגברה, בלה, בלה, בלה, מחויבות אישית, בלה, בלה, בלה, מרתון זגורי אימפריה” וכולי. בכל מקרה, לפוסט היום לבשתי גופייה שחורה וחמודה שקניתי בתל אביב, סקיני ג’ינס מזארה, וגולת הכותרת- מעיל צבאי מטופשופ. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, ללא כל ספק. האמת היא שאפילו לא חשבתי שאני הולכת לקנות אותו כי הייתי בטוחה שהוא יהיה ענק עלי, כמו הרוב הגדול של המעילים שאני מודדת, (אני די נמוכה, והמילה “די” זה שימוש ממש נחמד בלשון המעטה במקרה הזה) אבל כשמדדתי אותו קרה נס חנוכה והוא היה טוב עלי. טופשופ, תעשו לי ילד.
אה, ושיהיה לכם חג שמח מלא בניסים ובנפלאות. מי מכם שרוצה לעשות לי נס חנוכה קטן מוזמן לשלוח לי בדואר סופגניות של רולדין וכדורי הרזיה, אני אודה לו מאוד.

P1030611 P1030610 P1030622 P1030608 P1030617 P1030660 P1030625 P1030612 P1030676

jeand- zara/ top- local store in tel aviv- shoes- indigo- coat- topshop

Lian’s closet+a little story

        גילוי נאות- חוץ מהנעליים, הכל פה שייך לחברה הכי טובה שלי ליאן(שגם מצלמת את כל התמונות ובכללי היא נורא יפה ומקסימה וגם רווקה– בנים, חייגו עכשיו!) בכל אופן, לפוסט היום לבשתי שמלה לבנה די פשוטה ומעיל עור, שניהם מפול אנד בר. אני אומרת לכם, המזל שלי בחיים זה שיש לי חברה שגם יש לה טעם טוב וגם גוף דומה לשלי. אתמול אחרי שחזרתי מבית הספר עם חברה שלי עמית היא אמרה לי לכתוב משהו “מרגש” ולהפסיק להתלונן כל הזמן על בצפר, אז לשם שינוי אני לא הולכת להתלונן פה על מתמטיקה. סביר להניח שרובכם לא יודעים את זה, אבל כשרק פתחתי את הבלוג הוא היה סודי ורק חברים ממש ממש קרובים שלי ידעו עליו. אין לי באמת מושג למה התביישתי כל כך לספר לאנשים על הבלוג-כנראה פשוט לא רציתי לשמוע דברים מטומטמים שיש לאנשים לומר-אבל מפה שם יצא ששמרתי על הבלוג בסוד חצי שנה(!). בקיץ כמה חברות שלי שכנעו אותי לפתוח אינסטגרם כי זה מקדם את הבלוג וכולי וכולי, אז פתחתי אינסטגרם וקראתי לו בשם שלי, כי ידעתי שכל מי שמכיר אותי יודע שאין לי משתמש. הרגשתי שאין לי מה לחשוש ושאנשים שאני מכירה לא ימצאו את האינסטגרם ואת הבלוג. אבל אז(תופים, רעשים דרמטיים, קולות רקע של אימה) ילד מהשכבה שלי (היוש, רועי בקר) התחיל לעקוב אחרי באינסטגרם. אחרי שחטפתי התקף לב קטן ליד אבא שלי באוטו(יום אחר כך הוא עשה חיקוי שלי נחנקת, אני נשבעת) החלטתי שאני “יוצאת מהארון”  וסיפרתי לכולם על הבלוג. האמת שזו הייתה באמת הקלה וגם כולם תמכו ובאמת שחוץ מאיזה שתי היערות מרושעות שקיבלתי מאיזה ילד אידיוט מהשכבה שלי, לאף אחד לא היה משהו רע להגיד על זה. אז לסיכום- אל תתביישו אף פעם בדברים שאתם אוהבים לעשות, ושימו זין על כל מי שמפריע לכם לעשות את זה. (עמית, את רואה, כתבתי משהו מרגש ולא התלוננתי על בצפר!)

P1030470 P1030476 P1030455 P1030472 P1030464 P1030477 P1030466 P1030467 P1030488

dress&jacket-pull&bear/ shoes-disco rosso